מערכות יחסים בין אחים הן מורכבות, ואנו כהורים רוצים לעודד מערכת יחסים טובה בין ילדינו. חשוב לנו שיכבדו ויעזרו אחד לשני במקום מריבות בלתי פוסקות, חשוב לנו שידעו לחלוק משאבים, ללוות ולהעצים אחד את השני, לפתור קונפליקטים, למצוא בצורה טובה את האיזון הנכון בין הביחד והלחוד ועוד. הסדנה מיועדת לתת ידע וכלים להבנת מערכת יחסים מיוחדת זו וליצירת האווירה המשפחתית שחשובה לנו.
אני זוכרת אותם רבים בסלון וכל אחד בתורו קורא לעזרה. אני זוכרת אותי מאבדת סבלנות ופוצחת בתחנונים חוזרים שיפסיקו כבר. שזה לא מתאים. שזה לא נעים לאף אחד כשהם מתנהגים ככה. אני זוכרת את ההבנה שלי שזה לא יעיל ואת הבחירה להוציא את עצמי מהסיטואציה. זוכרת שהלכתי לחדר. להתקלח. נכנסתי כבר לחדר האמבטיה. התחלתי כבר להסתדר ובלי להתבלבל, הצמד התוסס שלי זירה חדשה כמובן בוחר. אני זוכרת איך ממש מול הדלת שלי, על המיטה הגדולה, ההתקוטטות הגבירה ווליום ואני עוד שנייה, מעבר לדלת מתפוצצת מכעס, לא מסוגלת לשמוע אפילו עוד פעם אחת מאף אחד מהם עוד צרחה. לצאת או לא לצאת אליהם? התלבטתי בעודי כבר רק חצי לבושה. אני זוכרת שאני עומדת מול המראה ושואלת את עצמי מה לעזאזל אני עושה? ואני ממש זוכרת שאני עונה לעצמי שזה בדיוק הזמן ׳לשלוף׳ את כל הידע והכלים, וליתר דיוק - להבין מה באמת עומד מאחורי ההתנהלות האחאית הזאת? מה באמת הם רוצים/צריכים עכשיו כשהם רבים בלי הכרה. ואז, אני זוכרת את עצמי, ממש לא בקלות, אחרי הפעלת שיקול דעת ובידיעה שאין כאן שום סיכונים, בוחרת ש...לא לעשות שום דבר! לנשום. ושוב לנשום. לספור עד 10 ולהאמין, באמת להאמין, למרות שזה רק הולך ומתגבר (אמא! למה את לא עוזרת לי, תראי מה הוא עושה לי. איה. איה!!!!!!!!) שעוד רגע זה יעבור והם יחזרו להיות אחים טובים. אני זוכרת שזה לקח עוד שתי דקות שלמות (שנראו נצח וכזה...) ואז. שקט. אני זוכרת את עצמי מקשיבה היטב. מציצה דרך החריץ - ואין זכר, חוץ מ...כמובן הרבה קמטים על הסדינים. אני זוכרת את עצמי בפוזה מגוחכת פותחת מעט את הדלת ושומעת ברקע קולות מה זה נחמדים. אני זוכרת שחייכתי לעצמי. ההשקעה משתלמת. ההבנה עוזרת. הגישה. הכלים. זה מה שרצינו בשבילנו, בשבילם. והרעיונות הכל כך הגיוניים כמו לא לתת נראות לדברים כאלה פעם אחרי פעם שוב עובדים. אי ההתערבות שלי שהייתה הכי מנוגדת לאוטומטים והכי קשה כביכול, מנעה הסלמה, מנעה שיפוטיות, והתגייסות להגן רק על אחד הצדדים, ואפשרה להם לבנות עוד התנסות של איך לעבור את זה בכוחות עצמם, אפשרה לבנות עוד נדבך ביחסים שלהם שחשובים לי כל כך. ואתם, זוכרים את עצמכם נתקלים לפעמים בריבים בין אחים? רוצים גם להבין יותר לעומק מה באמת קורה שם ואיך מעודדים יחסים טובים?
